כל הזכויות שמורות ל"בידיים טובות".
רקע ויתרונות
נתחיל את המדריך ברקע קצר – מה זה מינוף, ומה היתרונות והחסרונות שלו?
הרקע הזה הוא חשוב, כי ההבנה איך הדברים עובדים תאפשר לנו לפעול נכון במגוון מצבים משתנים, ואפילו לחשוב בצורה יצירתית.
הרעיון של מינוף לא מתחיל דווקא מהעולם העיסקי, ולמעשה אפשר להסתכל על כל שיתוף פעולה מועיל בין אנשים כעל מינוף.
בנקודת המוצא, לכל צד יש משאבים משלו (ידע, כסף, כישרון וכל דבר אחר), אולם משאבים אלו אינם מספיקים להשגת מטרה מסוימת. שיתוף הפעולה מאפשר לכל אחד "למנף" את היכולות שלו על ידי שימוש במשאבים של זולתו, וכך כולם מרוויחים.
ההבנה מהו מינוף מחדדת לנו שמינוף יכול להיות בכל דבר, ותמיד יש לו שני צדדים, כאשר במציאות האידיאלית כל אחד מרוויח מכך. לדוגמה, כשבעל עסק מעסיק עובדים, הוא ממנף זמן של אחרים והעובדים מצידם ממנפים את המשאבים שבעל העסק כבר השקיע בעסק שלו, משאבים שבזכותם בעל העסק יכול לשלם להם משכורת. כשאנחנו משתמשים בגוגל, אנחנו ממנפים את הידע המקצועי שאיפשר להקים את גוגל ומרוויחים ממנו, וכמובן גם חברת גוגל מרוויחה (לא נפרט כרגע…)
במובן העיסקי, בו נתמקד במדריך זה, מינוף פירושו בדרך כלל לקיחת סכום כסף בהלוואה, והשקעת הסכום באפיק מניב רווח. מהלך כזה הוא רווחי אם הרווח שיופק כתוצאה מההשקעה גדול יותר מהריבית שנשלם על ההלוואה שלקחנו. מינוף כזה הוא רווחי לכל הצדדים – המלווה מרוויח רווח על כספו בלי שום התעסקות מצידו, והלווה מרוויח בלי שום הון עצמי משלו.
לדוגמה, כאשר אנחנו מפקידים כסף בבנק, הבנק הוא הלווה ומתחייב להחזיר לנו את הכסף בריבית מסוימת, והוא משקיע אותו ומרוויח יותר. בכך הבנק מבצע פעולת מינוף. הבנק יכול גם להלוות לנו, אנחנו ממנפים ומשתמשים בכסף של הבנק ומשקיעים אותו.
יש גם מינוף עסקי שאינו מבוסס על הלוואה אלא על שיתוף פעולה, בו שני הצדדים יכולים להרוויח או להפסיד בשווה, וניגע בכך בהמשך. במקרים כאלו, פוטנציאל הרווח של בעל ההון יהיה גבוה יותר לעומת מצב שבו הוא מלווה את הכסף.
הרעיון של המינוף מחדד את התובנה שהלוואה אינה חייבת להיות רעה מבחינה כלכלית. אם אנחנו לווים לצורך שימוש שוטף בכסף, אז מבחינה כלכלית אכן הפסדנו את עלות ההלוואה (הריבית שנשלם). הדבר לא אומר שההלוואה אינה צעד נכון, אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלם על ההלוואה אז הדבר לא שונה מכל מוצר אחר שעולה לנו כסף, אבל על כל פנים מבחינה כלכלית 'יבשה' הפסדנו. לעומת זאת, אם אנחנו לווים כדי להשקיע את הכסף – זה יכול להיות צעד משתלם ואפילו משתלם מאוד.
דבר אחרון וחשוב לסיום: כיון שמינוף קלאסי מבוסס על לקיחת הלוואה, חשוב שמבחינה הלכתית הוא יהיה מלווה בהיתר עיסקה. באחד המדריכים הקרובים נתייחס בהרחבה להיבטים ההלכתיים של השקעות, ובכלל זה של היתר עיסקה.
היכן נקודות התורפה?
לצד היתרונות שבמינוף, חשוב לזכור שלמינוף יש גם נקודות תורפה, וזאת בשני היבטים מרכזיים.
ראשית, במינוף קיים סיכון. כיון שמדובר בהלוואה אותה אנו מתחייבים להחזיר בתוספת ריבית, הסיכון הוא שההשקעה לא תצלח כפי שצפינו. למעשה, בכל מקרה שבו הרווח שנרוויח מההשקעה קטן יותר מהעלות שלה, המשקיע יצא למעשה בהפסד.
ככל שמדובר בהשקעה שהסיכון בה גדול יותר, אז המינוף מסוכן בהתאם. נשווה לדוגמה בין שתי השקעות – רכישת דירה והשקעה בשוק ההון.
אם אנו קונים דירה בשווי מליון ₪, עם הון עצמי של חצי מליון ₪ ועוד חצי מליון ₪ אותם לקחנו בהלוואת משכנתא, וערך הדירה עלה ב10% – אז על עליית ערך זו הרווחנו 20% על ההון העצמי (השקענו חצי מליון והרווחנו מאה אלף). באותה מידה, אם ערך הדירה ירד ב10% הפסדנו 20% מההון העצמי. כיון שהסבירות לעליית ערך של דירות גדול בהרבה מהסבירות לירידת ערך, אזי הסבירות להרוויח כתוצאה מהמינוף גדולה משמעותית מהסבירות להפסיד.
לעומת זאת, אם אנחנו משקיעים במניות בהשקעה קצרת טווח, התנודתיות גדולה הרבה יותר ובהתאם גם פוטנציאל הרווח והסיכון. לדוגמה, נניח שיש לנו 100 אלף ₪ אותם אנו משקיעים במניות, וקיבלנו מינוף של 100 אלף ₪ נוספים. אם ערך המניות יעלה ב30% בתקופה הקצרה בה נשקיע, הרווחנו 60% על ההון העצמי. אם ערך המניות ירד ב30%, הפסדנו 60%. שני תרחישים אלו אינם מופרכים כשמדובר בהשקעה קצרת טווח.
דוגמאות אלו נועדו להמחיש את העיקרון, ולכן לא לקחנו בהן בחשבון את הריבית ואולי הוצאות נוספות שאינן רלוונטיות כרגע.
נקודת התורפה השניה היא בצמצום השליטה שלנו בנכס המשועבד. כשההלוואה כוללת שעבוד של נכס לטובת הגוף המלווה (כמו דירה או תיק השקעות), אז חשוב לזכור שהשעבוד מצמצם את השליטה שלנו בנכס. אנחנו לא יכולים למשל למכור אותו ולממש אותו, שהרי הוא מיועד להבטחת כספי המלווה. כמובן שנקודת תורפה זו אינה קיימת כשאיננו נדרשים לשעבד נכס לטובת ההלוואה.
אחרי שהבנו את הפוטנציאל העקרוני שבמינוף לצד הסיכון שבו, נתקדם לצעד הבא – מתי מינוף הוא צעד נכון?
מתי מינוף הוא צעד נכון?
כאמור, לאחר שהבנו את היתרונות והחסרונות במינוף, נוכל לענות על השאלה מתי פעולת מינוף היא צעד נכון.
למעשה, כדי שהפעולה תהיה צעד נכון אנחנו צריכים לעמוד בשלשה תנאים:
- הפעולה צפויה להיות רווחית מבחינה כלכלית, כלומר הרווח שנרוויח כתוצאה מהמינוף גדול מהעלות שלו נפרט זאת בהמשך). כמובן שצעד מקדים לשם כך הוא צריכים לדעת היכן בכוונתנו להשקיע את הכסף…
- יש לנו יכולת לעמוד בהחזרים החודשיים, ולא ניכנס לסחרור של הלוואות.
חשוב לזכור שלפעמים נוכל להשתמש בפירות ההשקעה עצמה לצורך ההחזרים, וזאת כאשר הם מתקבלים באופן שוטף כמו לדוגמה בשכר דירה.
- אנחנו ערוכים לתרחיש פסימי, שבו ההשקעה לא הצליחה כמתוכנן. חשוב לזכור שאף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מה יהיו פירות ההשקעה (גם אם מובטחת לנו ריבית כלשהי מראש, אף אחד אינו ערב שהגוף הלווה לא יקלע לקשיים…)
לפעמים משמעות התרחיש הפסימי היא קצת פחות רווח, או אפילו הפסד קטן שקל יותר לספוג, אולם לפעמים מדובר בהפסד של מלוא הסכום.
כמובן שהתשובה לשאלה "האם אנחנו ערוכים לתרחיש פסימי" היא אישית. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם גם להפסיד מליוני שקלים, אבל רובנו נצטרך להיות קצת יותר זהירים…
אם אנחנו עומדים בכל התנאים – כלומר, מדובר במינוף שצפוי להיות רווחי, יש לנו יכולת עמידה לאורך זמן בהחזר החודשי (במידה וקיים), ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקחת את הסיכון שבתרחיש הפסימי, אז אפשר לצאת לדרך.
עד איזה סכום כדאי לקחת הלוואה ולמנף? התשובה לשאלה הזו היא מאוד פשוטה – אנחנו יכולים לקחת הלוואה עד הסכום שבו אנחנו יכולים לעמוד בהחזרים החודשיים, ואנחנו גם ערוכים לתרחיש הפסימי. עד סכום זה הצעד הזה הוא נכון (בהנחה שהוא רווחי כמובן), ומהסכום הזה ואילך – הצעד שגוי!
טיפ: לפעמים חסר לנו סכום מסוים לצורך ההחזר החודשי השוטף. יש מצבים בהם נוכל לפתור זאת, על ידי שריון סכום מסוים מהסכום הראשוני העומד לרשותנו (או אפילו מתוך ההלוואה עצמה) לצורך השלמת הסכום הדרוש להחזרים השוטפים. כמובן שצעד כזה מקטין את הרווח, שכן את הסכום המשוריין להחזרים אנו לא משקיעים אלא שמים בצד (או משקיעים בהשקעה נזילה וסולידית), אך במקרים רבים אנחנו עדיין צפויים להרוויח מהמהלך.
כמובן שלא תמיד צעד זה חכם כלכלית – יש לערוך את הבדיקות המתאימות כדי לקבל החלטה!
אז איך עושים את זה?
פעולת מינוף כוללת התייחסות לשלשה מרכיבים:
- ההלוואה: מהיכן לוקחים אותה ובאלו תנאים?
- ההשקעה: היכן אנחנו רוצים להשקיע את הכסף?
- קבלת החלטה: האם המינוף הינו בטוח ומשתלם.
נתייחס למרכיבים אלו בסעיפים הבאים.
מהיכן ניתן לקחת הלוואות לצורך מינוף?
יש מקורות שונים להלוואות שמטרתן מינוף, ונסקור אותן בקצרה בסעיף זה. נתחיל מהלוואות שלא דורשות מאיתנו לשעבד נכס כלשהו.
פתיחת חשבון בנק: בנק הוא גוף מסחרי לכל דבר, שרוצה בדרך כלל שנהיה לקוחות שלו. ככל שאנחנו מתנהלים בצורה מסודרת יותר וככל שההכנסות שלנו גבוהות יותר, כך הבנק יותר רוצה אותנו כלקוחות. זו הסיבה לכך שבדרך כלל הבנק ייתן לנו הלוואה בריבית מאוד נמוכה, ולעתים ללא ריבית כלל, על עצם ההצטרפות.
אם אנחנו שני בני זוג עובדים, בהחלט יתכן להפריד בין החשבונות (לא בהכרח באותו בנק) וכך להגדיל את סכום ההלוואה.
יש כמובן הבדלים בין הבנקים בנושא, ויש לבדוק מה כל בנק מציע בכל נקודת זמן.
הלוואה דרך מקום העבודה: הרבה מקומות עבודה מציעים הלוואות בריביות מאוד נמוכות ולעתים ללא כל ריבית, כאשר ההחזר מנוכה מתוך המשכורת.
הלוואה על חשבון הפנסיה, קרנות השתלמות או תיקי השקעות: אם יש לנו תיקי השקעות בשוק ההון, ובכלל זה קרנות השתלמות, במקרים רבים ניתן לקחת הלוואה מהחברות המנהלות את כספי הפנסיה שלנו, כך שהכספים המנוהלים בתיק משועבדים לחברה שמלווה. ההלוואות במסלול זה הן כיום זולות מאוד (הרבה יותר ממשכנתא ממוצעת).
לא את כל ההשקעות ניתן לשעבד, וכדי להבין בדיוק מה האפשרויות שלנו יש פשוט לפנות לגוף שמנהל את כספנו ולברר.
טיפ: אם אנחנו לוקחים הלוואה על ידי שעבוד תיק השקעות כלשהו, רצוי שלא נשקיע שוב בדיוק באותו מקום בו נמצא תיק ההשקעות. השקעה באותו מקום מצמצמת את הפיזור, ואם ביצועי התיק ייפגעו – אז המינוף מכפיל למעשה את ההפסד שלנו.
שעבוד דירה קיימת ("לקחת משכנתא"): אפשר לשעבד נכס נדלנ"י ולקבל הלוואה. ניתן לעשות זאת דרך הבנק או דרך גופים חוץ בנקאיים מפוקחים, בריבית מעט יותר יקרה. הלוואה זו מאפשרת פריסה לאורך זמן רב הרבה יותר לעומת הלוואות אחרות.
טיפ: לפי נהלי בנק ישראל החדשים, לא ניתן לשעבד דירה כדי לקנות דירה שניה. חשוב לציין שהגבלה זו מתייחסת רק לדירה הרשומה על שם בעל הדירה, אך אין מניעה שאדם יקח משכנתא ויתן את הכסף לילדיו כדי שהם יקנו דירה עבור עצמם. כמו כן, בהלוואה שנעשית דרך גוף חוץ בנקאי המגבלה אינה קיימת.
כמו כן, יתכן שאחרי שלקחנו הלוואה כזו מגוף חוץ בנקאי נוכל כעבור פרק זמן מסוים למחזר את ההלוואה ולהעביר את ההלוואה לבנק בריבית זולה יותר. היתכנות דבר זה תלויה בנהלים משתנים של בנק ישראל ובנהלי הבנק עצמו, ויש לבדוק זאת בכל נקודת זמן.
שעבוד נכס של ההורים: כאשר להורים שלנו יש נכס כמו דירה, שאין עליה משכנתא או שיש עליה משכנתא בסכום נמוך מ50%, יש מצבים בהם ההורים מוכנים לשעבד את הנכס שלהם לטובתנו.
איזו הלוואה כדאי לבחור? אחרי שבדקנו מה רלוונטי, אנו צריכים להבין את המאפיינים של כל הלוואה – מה הריבית, מהי תקופת ההחזר, מהו ההחזר החודשי והאם ההלוואה כרוכה בשעבוד נכס (מה שיכול ליצור חוסר נוחות מסוים). בהתאם לכל הפרמטרים הללו, נוכל להחליט מה הכי מתאים לנו.
לדוגמה, מצד אחד ריבית נמוכה היא משתלמת יותר. אולם, יש לשים לב גם לתקופת ההחזר ולסכום אותו נידרש להחזיר בכל חודש. נניח שמוצעת לנו הלוואה ב1% ריבית ל7 שנים, והלוואה אחרת ב3% ריבית ל30 שנה. ההלוואה השניה יקרה יותר אבל למעשה מאפשרת לנו למנף לתקופה ארוכה יותר את הכסף, וכך להרוויח יותר.
היכן להשקיע?
הצלע השנייה של המינוף, ההשקעה, דורשת כמובן היכרות עם סוגי השקעות. הנושא חורג מהמדריך הזה, אך הקדשנו לו מדריך מפורט אותו ניתן להוריד מכאן.
איך מחשבים את הרווח מהמינוף?
הצלע השלישית של המשוואה כוללת קבלת תשובה לשאלה – האם המינוף הוא צעד נכון כלכלית?
כאמור למעלה, מינוף הוא צעד נכון במקרה שבו אנחנו צפויים להרוויח מהמהלך, יכולים לעמוד בהחזרים החודשיים, וגם ערוכים למצב של תרחיש פסימי שבו ההשקעה לא תישא את הרווח הצפוי.
את הסעיף הזה נקדיש לכמה עקרונות הנוגעים לחישוב הרווח. לגבי ההחזרים החודשיים והיערכות לתרחיש הפסימי – הדבר כמובן תלוי בכל הלוואה ובכל השקעה לגופה.
אז איך מחשבים בת'כלס את הרווח מפעולת מינוף? נהוג לומר שהרווח מהמינוף הוא למעשה ההפרש בין הריבית שאנחנו מקבלים על ההשקעה לריבית שאנחנו משלמים על ההלוואה. לפי זה, אם לדוגמה אנחנו לוקחים משכנתא בריבית של 3% ורוכשים דירה שהתשואה עליה היא 5%, אז הרווח שלנו הוא 2%.
כך כאמור נהוג לומר, אבל הרבה פעמים החישוב הזה אינו נכון. בשורות הבאות יוסבר מדוע, ואחר כך נגיע לת'כלס.
יש שלש שאלות משמעותיות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בהקשר לחישוב נכון של כדאיות המינוף:
- האם המינוף פתח לנו אפשרויות השקעה חדשות גם על הכסף שכבר קיים ברשותנו?
אם התשובה לכך חיובית, אז המינוף הגדיל למעשה את הרווח גם עליו.
לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לקנות דירה טובה להשקעה אך אין לנו מספיק הון עצמי לשם כך, במקרה כזה המינוף מאפשר לנו להרוויח יותר גם על הסכום הראשוני שכבר יש לנו.
דוגמה נוספת: יש לנו סכום חודשי קבוע שאנחנו יכולים להפריש מידי חודש לצורך השקעה, אך להשקעה הרצויה לנו דרוש סכום ראשוני גבוה ולא סכום קטן מידי חודש. במקרה כזה, המינוף מאפשר לנו להשקיע כבר בתחילה סכום גדול, ואחר כך נוכל להשתמש בסכום החודשי לצורך ההחזרים.
- האם את ההלוואה שלקחנו אנחנו צפויים להחזיר מידי חודש, או רק בסוף התקופה?
במקרה (השכיח) שבו ההחזר הוא חודשי, סכום הריבית הולך ופוחת לאורך התקופה (כי הריבית היא על יתרת החוב, שהולכת ופוחתת). ככלל אצבע, סכום הריבית הממוצע שאנחנו משלמים לאורך כל התקופה הוא מעט יותר ממחצית סכום הריבית ששילמנו בחודש הראשון.
מצד שני, יתכן שאם לא היינו ממנפים אז היינו משתמשים בסכום ההחזר החודשי לצורך השקעה אחרת, וכמובן יש לקחת גם את זאת בחשבון כשאנו בודקים את התועלת שבמינוף.
- האם הרווח מההשקעה מושקע גם הוא (אפקט ריבית דריבית)?
יש השקעות בהן אנחנו משקיעים גם את הרווח ומרוויחים גם ממנו, ויש השקעות שלא. לדוגמה, בהשקעה קלאסית בשוק ההון הרווח ממשיך להיות מושקע, מה שמגדיל באופן משמעותי לאורך זמן את הרווח הכולל. לעומת זאת, בהלוואה קלאסית ליזם נדל"ן שנותן לנו תשואה של אחוזים מסוימים לשנה, אנחנו לא מקבלים ריבית על הריבית.
לכן, החישוב הפשוט שהוצג למעלה נכון בדרך כלל רק כשמתקיימים יחד שלשה תנאים: המינוף אינו פותח לנו אפשרות השקעה טובה יותר עבור הכסף שכבר קיים ברשותנו; אנחנו מחזירים את ההלוואה והריבית רק בסוף התקופה, ומקבלים את התשואה רק בסוף התקופה; לא מתקיים בהשקעה אפקט ריבית דריבית.
בדרך כלל זו לא המציאות, ואנחנו צריכים לערוך חישוב קצת יותר מדויק.
אז איך משקללים את כל הפרמטרים האלה, בלי להסתבך?
הדרך הפשוטה ביותר לחשב את כדאיות המינוף היא להשוות בין שתי אלטרנטיבות: באחת אנחנו לא נעזרים במינוף, ובשניה כן.
חשוב לשים לב: כיון שהמטרה היא להשוות בין שתי האפשרויות, איננו צריכים להכניס לחישוב זה נתונים קבועים, שאינם מושפעים מהמינוף.
לדוגמה, אם אנחנו שוקלים אם לקחת משכנתא לקניית דירה, ובנוסף לכך יש לנו חצי מליון ₪ שאנחנו משקיעים בשוק ההון בכל מקרה, אז אין צורך כמובן להכניס זאת להשוואה. מאותה סיבה, אם יש הוצאה מסוימת שכרוכה בהשקעה, וצריך להוציא אותה בכל מקרה, אין צורך להכניס אותה.
להלן טבלה בסיסית לצורך ההשוואה:
| אלטרנטיבה א: ללא מינוף | אלטרנטיבה ב: עם מינוף | |
| 1. היכן נשקיע? | ||
| 2. החזר חודשי | 0 | |
| 3. רווח צפוי | ||
| 4. עלויות | ||
| 5. רווח פחות עלות | ||
| כדאיות המינוף | אם סעיף 5 באלטרנטיבה ב' גדול מהסעיף המקביל באלטרנטיבה א', אז המינוף אמור להיות רווחי. | |
כאמור, את ההחלטה הסופית נקבל לפי ההשוואה בין האלטרנטיבות, כשאנו לוקחים בחשבון גם את התרחיש הפסימי בכל אחת מהאלטרנטיבות.
הערות למילוי הטבלה:
כללי: כיון שהמטרה היא להשוות בין שתי האפשרויות, איננו צריכים כמובן להכניס לחישוב זה נתונים קבועים, שאינם מושפעים מהמינוף. לדוגמה, אם אנחנו שוקלים אם לקחת משכנתא לקניית דירה, ובנוסף לכך יש לנו חצי מליון ₪ שאנחנו משקיעים בשוק ההון בכל מקרה, אז אין צורך כמובן להכניס זאת להשוואה. מאותה סיבה, אם שתי האלטרנטיבות כרוכות בהוצאה קבועה, אין צורך להכניס אותה להשוואה.
- היכן נשקיע? חשוב לשים לב אם המינוף מאפשר להשקיע השקעה אטרקטיבית יותר.
- החזר חודשי: א. יש שתי מטרות למשבצת הזו. ראשית, כדי שנוכל לראות אם אנחנו יכולים לעמוד בהחזרים. שנית, במידה ואנחנו משתמשים בהון עצמי לצורך ההחזרים (ולא בפירות ההשקעה), נוכל לשים לב מה היינו עושים בכסף הזה אם לא נלך על מסלול של מינוף – ראה הרחבה בסעיף הבא.
ב. כאשר מחזירים את ההלוואה בהחזר חודשי על פי לוח שפיצר (כמקובל בדרך כלל), ניתן להיעזר בפונקציה PMT באקסל – הסברים ניתן למצוא בשפע במרשתת, לדוגמה כאן.
- רווח צפוי:
א. אם המינוף משפיע גם על אופן ההשקעה של הון עצמי שיש לנו עוד לפני המינוף, נכניס בחישוב שתי האלטרנטיבות גם את הרווח על סכום זה. לדוגמה, כאשר בלעדי המינוף היינו רוכשים אגרות חוב ומקבלים עליהם 3%, והמינוף איפשר לנו לקנות דירה שהתשואה הצפויה עליה היא 6%, אז בעזרת המינוף הרווחנו לא רק מכספי ההלוואה אלא גם הרווחנו יותר על הכסף שלנו.
ב. יש לנכות מהרווח את עלות המיסוי והוצאות שוטפות (כמו דמי ניהול).
ג. במידה וההלוואה מוחזרת באופן חודשי, מכספים פרטיים שאינם פירות של ההשקעה עצמה, חשוב שנשים לב מה היינו עושים עם הסכום החודשי שמתפנה. במידה והיינו משקיעים את הסכום הזה, יש להוסיף את הרווח הצפוי לעמודת הרווח של אלטרנטיבה א'.
- עלויות: יש להכניס כאן רק עלויות בהן יש הבדל בין שתי האלטרנטיבות. בדר כלל, עלויות אלו יהיו העלות הכוללת של הריבית, ולפעמים גם יועץ משכנתא וכיו"ב.
לחישוב עלות הריבית לאורך כל תקופת ההלוואה ניתן להיעזר בפונקציה CUMIPMT – הסבר ניתן למצוא לדוגמה כאן.
יישומים לדוגמה
בפרק זה נסקור מספר יישומים ודוגמאות הממחישות את רעיון המינוף.
חשוב לזכור שיש כמובן עוד הרבה יישומים אפשריים, והעיקרון בכולם הוא אותו עיקרון ומאוד פשוט: נעזרים כסף של גוף אחר (בדרך כלל על ידי הלוואה, ומשקיעים אותו במקום שיניב לנו יותר מההוצאה.
קיצור דרך להשקעה חודשית: נניח שיש לנו סכום פנוי של 1000 ₪ בחודש, ואנחנו רוצים להשקיע אותו (בדרך כלל זה יהיה בשוק ההון, כי מסלולים אחרים דורשים סכום ראשוני משמעותי ולא רק סכום חודשי קבוע).
אם במקום להשקיע בכל חודש סכום נמוך, ניקח מלכתחילה הלוואה על סכום משמעותי, נשקיע אותה ונשתמש בסכום החודשי (אותו ייעדנו להשקעה המקורית) לצורך ההחזר החודשי, נוכל להשקיע כבר בתחילה את מלוא הסכום, להרוויח הרבה יותר ואולי גם להיכנס למסלולי השקעה אטרקטיביים יותר, שלא התאפשרו לנו עם הסכום החודשי הנמוך שברשותנו.
האם כדאי לקחת משכנתא או להשתמש בכל ההון העצמי? שאלה זו היא שאלה נפוצה אצל רוכשי דירות מתחילים. מצד אחד, לקיחת משכנתא נתפסת כצעד מכביד כלכלית, אך מצד שני היא מותירה לנו סכום פנוי משמעותי.
מבחינה כלכלית 'טהורה' התשובה לשאלה הזו היא מאוד פשוטה. צריך לזכור שמשכנתא היא למעשה הלוואה שעולה לנו כסף (ריבית). כך שאת השאלה שבסעיף זה ניתן לתרגם לשאלה – האם כדאי "לקנות" את ההלוואה שהבנק מציע לנו? התשובה לכך תלויה כמובן בשאלה מה נעשה עם הכסף שיתפנה. אם נשקיע אותו בהשקעה שתניב לנו יותר מהריבית שנשלם על המשכנתא (ואולי עוד קצת הוצאות נלוות), אז הצעד הוא משתלם. אם לא – לא.
כמובן שיתכן ויש לנו גם שיקולים אחרים שאינם כלכליים. לדוגמה, יתכן שנבחר לקחת משכנתא למרות שלא נשקיע את הכסף שיתפנה (אלא נשתמש בו לטיול משפחתי). צעד זה יכול להיות בהחלט נכון, תלוי בתמונה הרחבה האישית שלנו, למרות שמבחינה כלכלית טהורה הוא עולה לנו כסף, וזאת בדיוק כמו כל מוצר שעולה לנו כסף. באותה מידה, יתכן שזהו צעד חסר אחריות…
לחילופין יתכן שאנחנו צפויים להרוויח מהמהלך אך אנחנו לא רוצים להיכנס להתעסקויות ולהתחייבויות, ולכן לא ניקח משכנתא. גם במקרה כזה הדבר החשוב הוא שנהיה מודעים להשלכות של הבחירה, וניקח עליה אחריות. בדרך כלל הימנעות מלקיחת משכנתא נובעת מחוסר הבנה על הכדאיות של הצעד, אבל כמובן יתכנו גם סיבות אחרות.
היכן עדיף להשקיע – בנדל"ן או בשוק ההון? כפי שהרחבנו במדריך הקודם, הדבר תלוי בכל השקעה לגופה. כעת נתייחס רק לכך שחישובים נפוצים מהסוג הזה מתעלמים לפעמים מאפשרות המינוף, שמגדילה משמעותית את הרווח. לדוגמה גם אם שוק ההון עלה ב7% והנדל"ן ב6% (כולל שכר הדירה), העובדה שבנדל"ן אנחנו משתמשים במשכנתא מגדילה משמעותית את הרווח על ההון העצמי שלנו.
פדיית קרן השתלמות: לפעמים אנחנו זקוקים לכסף ושוקלים לפדות לשם כך קרן השתלמות. במקום זאת אנחנו יכולים למנף אותה (לקחת הלוואה כך שהקרן תשמש כבטוחה), וכך הסכום הראשוני ממשיך להיות מושקע בקרן ויש לנו גם סכום נוסף אותו ניתן להשקיע (או להשתמש למטרה לה אנו זקוקים).
קניית דירה בלי הון עצמי: יש הרבה פרסומות או כתבות ממומנות שהכותרת שלהן היא משהו כמו "איך קונים דירה בלי הון עצמי". למעשה מדובר במינוף פשוט – שעבוד של דירה קיימת, ורכישת דירה חדשה תוך לקיחת משכנתא גם עליה. תיאורטית יתכן שלא הוצאנו שקל מכיסנו וקיבלנו דירה חדשה שרשומה על שמנו (וגם חוב גדול…)
מינוף שאינו במסגרת הלוואה: כאמור בתחילת הקובץ, מינוף יכול להיות גם לא בצורה של הלוואה. לדוגמה, כשיתוף פעולה. לאדם אחד יש ידע בהשקעות אבל אין לו כסף, הוא משתף פעולה עם אדם אחר שיש לו כסף אך אין לו ידע, ומסכם שהם יתחלקו ברווח. יש לא מעט אנשים עשירים מאוד שהתחילו בלי שום אמצעים, ושיתופי פעולה מסוג זה היו הדרך בה התקדמו והמריאו.
לסיום…
מינוף הוא צעד כלכלי נפוץ, שכל העולם הכלכלי בנוי עליו. מדובר למעשה בשיתוף פעולה שבו צד אחד נותן את הכסף, השני משקיע אותו ושני הצדדים עשויים להרוויח (או להפסיד…)
אין גבול ליצירתיות שהמינוף מאפשר, אך כדי לקבל החלטה נכונה יש להבין את משמעות המינוף בכל מקרה לגופו, מה אנחנו אמורים להרוויח ממנו, האם אנחנו יכולים לעמוד בו ברמה החודשית והאם אנחנו יכולים לספוג מצב שבו ההשקעה לא נשאה את הרווח הצפוי.
מעוניינים בהכוונה כלכלית אישית דרך המיזם "בוחרים להשקיע"? מוזמנים לשלוח הודעה לכאן.
בהצלחה!
